שתי טיפות על נהר התמזה – נועה גורן

שחר חיבקה את ברכיה, השעינה ראש. עכשיו תחליט. זהו. ולא תזוז ממקומה, על אף סירחון המים, בלי לדעת אם היא נשארת בלונדון. היא לחצה על שוקיה שהתקשו מהליכות וחשבה שהרי אי אפשר לחיות ככה, בהתלבטות, "כוס אמק ערס" כמעט אמרה בקול – מתגעגעת לחברות שלה. למשפחה. אליו. לא, הוא זה כבר געגוע אחר, ואילו הכירה…