יחד – יוכי כהן

"נ ת ק ע נ ו"  צעקתי. "הצילו. חם לי. עזרו לנו. אנחנו פה." הכפתורים האלה, למה הם לא נלחצים? רגע, אני חייב להירגע. הכפתור הזה עם החצים פותח את הדלת. הנה אני לוחץ, אוף למה לא קורה כלום? מה יהיה עכשיו? מה איתי? מה עם אחיי? הבטתי בהם וראיתי איך אגלי זיעה החלו ניגרות…

אפורים – מור סמדג'ה

אצלנו אסור לבשל בשבת. מותר טלוויזיה. אסור להתגלח. אסור מיקרו. אסור סיגריות. אסור קומקום חשמלי. אסור בתכלית האיסור להדליק את הגז. מותר לנסוע. אצלנו מותר קטניות בפסח. אסור חומוס. מותר מאש לאש. מותר טלפון מתחת לשולחן החג רק אם המחמירים לא מסתכלים. מותר להתייאש ולקום לקראת סוף ההגדה. אסור לדלג על אף כוס יין. אצלנו…

הקומקום – אורין בן-שלום ארגמן

נולדתי במפעל בלנינגרד בשנת 1930, השנה בה נולדה לובה, הבת הצעירה של המשפחה. כך היא תמיד אומרת בגאווה כשאני והקטנים מוצאים ביראת כבוד מהארון. אני נצר לשושלת ארוכה של קאולין ופצלת שדה מגרמניה ומרוסיה, עוצבתי וזוגגתי באימפריית מפעל החרסינה, שבזמנו נקרא מפעל החרסינה של לנינגרד. בפעם הראשונה שפגשתי את לובה, היא הייתה ילדונת רועשת עם…

לב מדבר – עינבר בלומה פז

היה משהו מרגיע במקצב התיפוף המונוטוני הזה, הוא היה בעבורה כדפיקות לבה שלה, המסמן לה שהיא עוד חיה. מעליה התפארו השמיים בכוכביהם חסרי השם והיא ניסתה לשאוב מרגוע גם מהם. שהרי הם תזכורת לעולם הגדול והחי שמחוצה לה, וגם הם בודדים. ואם כולנו בודדים, לפחות אנו בודדים יחד, חשבה. היא הגבירה צעדיה והחזירה מבטה למקומו…

אל מרצפת הדשא – מיכל ליפשיץ – זיידן

השפתיים שלו נכרכות סביב הורוד הדוקר, מנסות לשאוב טיפות ראשונות של טל חיים לבנבן, מתכווצות ברכות חותכות פוצעות, דוקרות, שואבות, שואבות. מה הוא שואב משם? כאבים מתפתלים אל בין שדיה ומשם אל הרחם הפצוע, מרגישה את טיפות הדם נושרות בין רגליה, מטמאות אותה. דם של מוות, אחרת למה היא נידה. שוכבת, סדינים לבנים כחולים מכסים…