יום יום – נועה סדן

היום יום שלי ואני קשורים במעשה סריגה מורכב, מרובד, כמעט תלת ממדי. אני מכורה לו ונוטרת לו על כך. אני יודעת שהוא סוחט אותי, שהוא גובה ממני חלקים שלמים מעצמי שלא תכננתי לתת. אני מלטפת אותו ברכות, משפילה מבט של הכרת תודה על החיץ שיצר ביני לביני. על כך שגירש את הריק. יש בו, כך…

סטריפ אדום – אודליה גולדמן

כדי להעביר את הזמן חילק בראשו את האנשים בכיתה לסטריפים שונים לפי הצבעים של הבגדים. רצועות של זמן משותף נצבעו בראשו, שכבה מעל שכבה, על ציר הטיימליין שזז לאיטו באורט כפר סבא. ככה הוא היה יכול לתכנן מה הסיפור של כל אחד בכיתה. סטריפ ורוד לזאתי עם הגופיה בצבע מסטיק מלפניו שבטח הייתה פה על…

סיפור קצר – אוהד פרג

"דבי דבי" אמרה לי נועה והצביעה לכיוון מעלה הנהר. נראה לי שהיו לה שדיים קטנים אבל אני מדמיין אותה עם וואחד חזה. "איציק ביציק!" קרא מאחורינו טל בהתלהבות והצביע לאותו כיוון. עמדנו על גדה בנחל הירדן. השמש מלמעלה ייבשה אותנו והיה לנו את כל הזמן שבעולם. "או אה אה" קרא מישהו בזמן שהוא קפץ מן…

בעתה בשדות של זהב – שני אגמית ונונו

בעתה בשדות של זהב עושה חיל רחוק מפניני מכרה נערה עם עגיל פנינה עוטפת גופה בשדות חשוכים ענוגים כלילה ירא כוכבים. מראות משקפות מוראות סדיני תכריכים בהירים מאירים כאות צער על דאבה רוקדת ברחוב- מקומר. עצב עכור מתכער נעקר משורשי אדמה פורייה הומייה פתיה