רקמתי דמעות – שני אגמית ונונו

שאול רקמתי דמעות במטע גפנים ירוקים עיניים חשוכות ממראה רקמתי קולות- במדבר השתיקה – בערפילי החלום.   רקמתי מילים בנווה האילמים, במקום בו נשחקו הן כסלעים רקמתי שתיקות ברחובות סואנים בימים ללא ימים , בשעות ללא דקות.   פרמתי דמעות משאול הלב. שאלתי להבות- שרפת לבבות מכוך ההיתוך- מכוך המילים לא מילים של ימי.