הגברת הראשונה – יעל חמו-רגב אבנעים

בערב לפני הרצח הכל התנהל כרגיל, ואם היו שואלים מישהו עליו, סביר להניח שאף אחד לא היה מגלה עניין בו. מישהו אפילו עמד על אחד השולחנות וצעק "שתזדיין הממשלה המחורבנת הזאת!" תוך כדי שהוא מנסה לא לשפוך את הבירה לכל כיוון. רגע אחר כך עוד עשרה אנשים הצטרפו והתחילו לעלות על כסאות ולמלמל כל מיני…

ים וקריסטל בשתי לירות – אפרת מור מילמן

אימא דיברה עם הנהג בלי הפסקה. מדי פעם הוא צעק אבל רוב הזמן הדיבורים שלה העבירו לו את הזמן ונראה כאילו הוא שכח מה הוא רצה להגיד בכלל. השפם השחור שלו זז כשהוא דיבר, ואני קצת פחדתי ממנו. פחדתי שאם הוא לא ימצא את ימית, הוא יוריד אותנו עם כל הדברים שלנו באמצע הכלום השחור…

תצבע לי את השקט – שני אגמית ונונו

תצבע לי את השקט שאפשר יהיה לראות תבחר צבעים של אושר שיעטפו את הדממה .   כחול עמוק כים מצטייר על דף לבן , מכחול דק מעצב , מלטש את הכאב , בצבעי השמש .   אדום , כתום צהוב , יכסו את השלכת , יעלו את החמה.   אפור , לבן ועצב , ינוסו עם…

בחצר ההיא – דינה שלי

אינני יודעת בוודאות מתי ולמה החליטו הוריי לעלות לישראל. הייתי בת שמונה, ואחי הקטן כשלוש שנים מתחתיי. ההורים לא ראו הכרח או רצון לשתף אותנו בהחלטה הגורלית, ואין אני יודעת אם עשו נכון שלא שיתפו. אני רק יודעת שהבשורה נחתה עלינו יום קיצי אחד, אך לא הייתי מופתעת, אולי משום ששבועיים לפני כן נפל דבר…

שִׁיר אַהֲבָה לֶאֱלֹהִים – נופיה בר-ניצן

רָצִיתִי לִכְתֹב שִׁיר אַהֲבָה לֶאֱלֹהִים שִׁיר מָלֵא דִמּוּיִים וּמְטַאפוֹרוֹת מַפְתִּיעוֹת בְּבַקְבּוּק הַמַּיִם יְהַדְהֲדוּ פָּנֶיךָ מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה בִּנְּגִיסַת הַאֲפַרְסֵק תִּזַּל עַל סַנְטֵרִי אַבָל לֹא הִצְלַחְתִּי. כְּשֶׁהָיִיתִי קְטָנָה פָּחַדְתִּי לַחֲתֹךְ נְיָר טוֹאָלֵט בְּשַׁבָּת שֶׁלֹּא אֶפֹּל בַּמַּדְרֵגוֹת וְאֶשְׁבֹּר אֶת הַמִּפְרֶקֶת אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא צָרִיךְ לִכְתֹב פֶּתֶק וְלִדְחֹף בֵּין אַבְנֵי הַקִּיר כְּשֶׁיֵּשׁ עָרוּץ יָשִׁיר מִמּוֹחִי הַפְּרָטִי אל. אַחַר-כַּךְ שָׁכַחְתִּי…

סמי המכולת – מור סמדג'ה

אצל סמי במכולת אפשר לקנות די וי די נייד, רמקולים, מיקרוגל ואפילו טלוויזיה ענקית. אבל תמיד כשאימא שלחה אותי לרשום שתיים חלב אז נגמר לו. הוא היה אומר לי : "תבוא עוד שעתיים חמוד.." אבל אימא הייתה חייבת חלב לקפה אז הייתי לוקח ארבעה מסטיקים עגולים בשקל ושקית שוקו כי אצל סמי הוא הכי טעים,…

ליד משאבת המים – דינה שלי

ליד משאבת המים איש זר, לא זוכרת בן כמה או מה, ליטף את קצות תלתליי שברחו מתוך כובע צמר סגול באמצע רחוב טיצ'ינה הדומם. לא הכרתי את האיש שליטף אותי ככה באמצע היום באמצע החורף, רק ידעתי מאז את ריחו הרטוב וודקה, בצל ועוד משהו כבוש כרוב? זעם? תשוקה? אולי סירחון שקפא, נטיף קרח דוקרני…